פרוייקטים
היכן ביתי
בימים אלו אני עובד על מספר סרטי תדמית וסרטי תעודה הנמצאים בשלבים שונים של הפקה. סרט תיעודי שאני מתכוון לקדם בכל מאודי קשור לנושא "הבית", בין אם מדובר בבית הפרטי והן בקשר שלו למושג הבית הלאומי. קרוב לודאי שהנושא הזה, שבו אני עוסק מזה שנים רבות, קשור לעובדה שנאלצתי לעזוב את ביתי שלי כבר בגיל חמש. מאז אני נודד מבית לבית. "הבית" על משמעותיו המגוונות מעסיק אותי שנים רבות ובעצם איננו נותן לי מנוח, כאילו אומר: עלייך לספר אותי ויהי מה. הסיפור על הארי, בשילוב עם סיפורי הפרטי והאישי נראה לי המתאים ביותר להעביר כמסר הומניסטי פשוט המחבר בני אדם באשר הם.
עכו
מאז ומתמיד נדמתה עכו בעיני לעיר מזרח תיכונית טיפוסית הנלחמת על זכותה להראות שונה ואחרת, כאילו רק בטעות מצויה בתחום השיפוט הישראלי (בתכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947, הייתה אמורה עכו להיכלל בשטח המדינה הערבית שתקום). יופיה האקזוטי של העיר העתיקה נובע מהשילוב של מורשת היסטורית הניבטת מהמבנים העתיקים שנשתמרו והים שלחופו שוכנת העיר. המקום גם מספק מבט בפסיפס מרתק של דמויות: יהודים, ערבים מוסלמים ונוצרים.
במשך השנים צילמתי בעכו בהזדמנויות שונות סרטים וכתבות במסגרות כאלו ואחרות. ועדיין הסרט המלא והארוך על עכו ממתין לזמנו המתאים.
קרקס ללא גבולות
אמנות הקרקס היא שילב בין ספורט לא-תחרותי לאמנות, מסגרת המבוססת על אמון הדדי ושיתוף פעולה, התגברות על פחדים ופעילות שמטרתה העיקרית לגרום לאנשים לחייך. הסרט "קרקס ללא גבולות" עוסק בשיתוף פעולה בין שני קרקסי נוער מישראל ומהולנד. מהמפגשים עם חברי הקרקסים אפשר להרגיש את הפוטנציאל הגלום באמנות הקרקס לחולל שינוי בלבבות המשתתפים והצופים גם יחד. "קרקס הגליל" עושה זאת דרך מפגשים שבועיים של ילדים ובני נוער ערבים ויהודים באזור כרמיאל. "קרקס פוהה" ההולנדי מנסה לשלב ילדים בני מהגרים משולי החברה ההולנדית עם בני נוער משכבות חברתיות מבוססות. במפגש של חברי קרקס פוהה ההולנדי עם בני הנוער והמדריכים של קרקס הגליל לומדים ההולנדים על בעיות הזהות שאיתם מתמודדים ישראלים ועל הדימיון המפתיע בעבודה החברתית הנדרשת גם פה גם שם. בעיני רוחם מבקשים מארגני המפגש הבינתרבותי של שני הקרקסים לחולל שינוי תודעתי בחברה.
